על
"חבורה שכזאת":
מצל ענני האיום של
מלחמת העצמאות ברא פוצ'ו (ישראל וייסלר) חבורה בלתי נשכחת של צעירים די מטורללים, מכורים לתעלולים דביליים, אך הכרחיים לגמרי, ובעיקר יצר הומור נקי, בריא וחמוד של חיי חבורה. העולם המאיים יכול היה לחכות, לפחות עד שנתאהב בהם.
(אריאנה מלמד)
...תאורים הכתובים בחן רב, בכשרון ובהומור דק. אין בו כל פרטנזיות להצחיק, אולם אינך יכול שלא לחייך במקומות רבים מתוך הנאה רבה, ולפעמים אף להתפרץ בצחוק.
('הפועל הצעיר, 48)
...בקראנו בספר מתגלה שיש כאן משהו נדיר מאד בספרות העברית כצעירה וכוותיקה והוא - ההנאה שיש בסיפור.
(הארץ, 23.8.57)
על
"איה הג'ינג'ית"
...אין פוצ'ו נוטש לעולם את הקו ההיתולי הנקוט בידו כשהוא מספר באמצעות איה - בלשון הלקוחה מהמציאות ומההווי הצברי עצמו - שורה ארוכה של אפיזודות מבדחות, המעוררות ענין בלתי פוסק, ומושכות את לב הקורא, כאילו לפנינו עלילה מרתקת.
(ידיעות אחרונות, 27.1.61)
על
"פרא אדם"
...חוץ מזה ספר לא רע.
("קוצים" - עלון ביה"ס החקלאי חושחש)
על
"אני פחדן אני"
...ספורו הוא העלאת זכרונות שיש עמם טעם מרנין, חיות עלומים ותאור נאמן של חבורת הנערים אשר הוטלה לקלחת הקרב.
(מעריב, 1.6.66)
...מחוץ לכמה קטעים חלשים, בעיקר בחלקו השני של הספר, זכה פוצ'ו ב"אני פחדן אני" כמו בהיסח הדעת להישג ספרותי, ולא תהיה בכך משום הגזמה אם נאמר שזהו הישג מסוגה של אגדת העם.
(הארץ 3.6.66)
...פוצ'ו לא המציא מצבים אלה כדי לבדר אותנו, הוא העלה את המציאות כמות שהיא. אנו נדהמים כל פעם כשאנו מוצאים את עצמנו צוחקים בשעות הקרב המסוכנות ביותר.
(ידיעות אחרונות)
על
אולי תרדו שם
...הספר הטוב והמבריק ביותר שנכתב עד כה בחצי הכדור הצפוני על חבורת ילדים המוצאת זקן אחד ומגדלת אותו על הגג.
(האמא של המחבר)
על
תעלומת הילקוט
...תוך תאור מעשה הבילוש, משורטטים בהומור רב החיים בפנימיה החקלאית. המורים מתוארים כירחמיאלים מן הסוג הקלסי.
(מעריב, 8.1.71)